הליכה על קו גובה משולה להליכה של לוליין על גבי חבל דק. טוב, לא בדיוק. גם אם נווט יתאמץ מאד לשמור/להתייצב/לתפוס קו גובה, תמיד יצוץ באמצע איזה עץ, שיח, או סבך, או מצוק שיאלץ אותו להקיף אותו מלמעלה או למטה. מהו בכלל קו גובה? ההגדרה הבסיסית היא, קו דמיוני אופקי, המחבר את כל הנקודות הנמצאות באותו גובה מעל פני הים. זהו הנתון היחיד שמופיע במפה ואינו מופיע בשטח כסימונו במפה, דהיינו כתבליט. עד כמה הנווט מייחס חשיבות לעובדת קיומו של קו הגובה, ניתן לראות בכל ניתוח מסלול, שכן, התייחסות נכונה לקווי גובה תוך כדי הזינוק, משמעותה חיסכון בזמן ובאנרגיה. מהי הטכניקה הנכונה לשמור על קו גובה, אם בכלל ישנה אחת כזו? מניסיוני, יש טכניקה אחת הנקראת תרגול מעשי. מעבר לניתוח המסלול, כפי שאנו אמורים לעשות בתום תחרות ניווט, צא ליער וקבע לך נקודות ברורות הנמצאות על אותו קו גובה, ככל שהפרטים במפה מאפשרים לך זאת. השתדל לעשות זאת בהתחלה סביב הר אחד ואחר כך עבור לשני הרים המחוברים ביניהם באמצעות גיא. בדוק את עצמך בהליכה בהתחלה ואחר כך בריצה, האם יש לך נטייה לרדת או לעלות? דרך נוספת היא לקחת עוד נווט אחד שיתחיל אתך באותה נקודה, כאשר כל אחד מכם הולך בכיוון מנוגד ועליכם להיפגש בנקודת היציאה. אתם יכולים גם להשאיר סרטי סימון איש לרעהו ואחרי שתעברו את נקודת האמצע, איספו את הסרטים שהשאיר חברכם. אפשר גם לתכנן ניווט קווי לאורך קו גובה, במפה שמאפשרת זאת כמובן מבחינת הפרטים.
כאשר איבר אחד בגוף מנוטרל, במקרה זה הרגל שלי, איני יוצא לניווט מתוך כורח וקבלת המצב, בידיעה שהמנוחה של היום תביא להבראתה של הרגל ולחזרה הדרגתית לספורט ולניווט כבעבר. מאידך, ישנם אנשים שגופם נפגע, אך הם לצערנו, לא יכולים לחזור למצבם הקודם. הם נכים באופן קבוע. עבורם (ולא רק עבורם), פותח בעולם הניווט הספורטיבי, ענף ניווט הנכים שנכון יתר לקרוא לו ניווט שבילים ובאנגלית, Trail Orienteering ובקיצור – Trail O. סוג של ניווט שיכול להתאים בעצם לכל אחד ובעיקר כמובן, לאנשים עם מוגבלויות. זהו ניווט שיכול להוות עוד דרך, כדי להציג את ענף הספורט שלנו, שכן הוא מרכז על גבי מפה, הבנה והתייחסות לשטח, בלי התייחסות לזמן. לא נדרש עבורו גם שטח גדול. כל בית ספר שיש לו מפת ניווט, כל פארק בלב העיר וכל מקום אחר מתאים בלב ריכוזי אוכלוסיה. גם ניווט קלאסי בלב יער מחוץ לעיר, בא בחשבון, בתנאי שיש בו שבילים טובים מספיק למעבר של אנשים בעלי מוגבלות פיזית כלשהי. זהו כלי נפלא שהתנסינו בו במהלך 30 שנות האיגוד פה ושם, אך לא נתנו את דעתנו עליו ברצינות עד עצם היום הזה. ממקום מושבי, תרתי משמע בימים אלו של החלמה מפציעה, אני מרים את הכפפה ויוצר מציאות מחשבתית חדשה. מבקש לעורר את המודעות בקרב חברי הנווטים לאפשרות הזו שכבר קיימת בעולם זה שנים רבות, אך אצלנו עדיין לא. היום אני קולט את משמעותו של המשפט: דברים שרואים משם לא רואים מכאן.
ולסיום: אני צופה בסתיו המתרגש ובא אלינו סוף סוף. אפשר להתחיל לנשום מלוא הריאות, להתרגש ולחייך אל העולם ולענות למי ששואל אתכם, ששלומכם הכי טוב שיכול להיות. ברגע זה כמובן. כי באמת, זה תמיד זה הכי טוב, שיכול להיות ברגע זה. האם רע לכם או טוב לכם? אתם תחליטו. האם השני אז יודע באמת מה שלומכם? לא, אך מה זה משנה? אתם עניתם בצורה הכי מדויקת שאפשר. כמו בניווט. אם לא מדייקים, טועים. זיכרו - לא משנה איך היה הניווט שלכם, "מחר" תמיד יהיה עוד ניווט.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה